בוקר טוב לך המורה החדש 

בוקר טוב לך המורה החדש

 ליתר דיוק - בוקר טוב לך, המורה החדשה - כי רוב המורים הן, כידוע, מורות.

 יום ראשון ללימודים, וההתרגשות גדולה. הרשי לי כמה טיפים קטנים:

התלבשי היטב: מעתה את הולכת להופיע יום יום (נו, טוב, רק חמישה ימים בשבוע) בפני מאות מבקרים ערניים שיתבוננו, מתוך שאין להם משהו טוב יותר לעשות, בכל כפתור או קמט בבגדייך. גם לעמיתייך בחדר המורים יהיה מה לאמר על מחשוף עמוק מידי או שמלה קצרה מידי. דעתן, אגב, תהיה הפוכה לדעתם של תלמידייך המתבגרים והמתחרמנים...

בואי מוכנה: רוב הסיכויים הם שבין שיעור לשיעור לא יהיה לך זמן ליותר מפיפי קצר, לגימת קפה , דיווח למחנך או שמיעת עדכונים מרכזת השכבה, רכזת החטיבה, רכזת המקצוע או המנהל (נו, טוב, המנהלת). אין דבר פתטי ממורה המגיעה מתנשפת וסמוקה לשיעור, שיערה סתור, מתיקה הפתוח נשפכים ניירות, והיא צריכה להתנצל שלא הספיקה לשכפל את הטכסט לשיעור: "מה, לא אתכם אני מלמדת היום? אופס..."

בואי נלהבת: בואי נודה על האמת - זה לא שאת מגיעה למקום שבו כולם מחכים חסרי נשימה למוצא פיך. את ממש לא מעניינת את קהל שומעייך, האנוס לשבת מולך ולהאזין להגיגייך, בזמן שמה שמעניין אותם זה איך הייתה המסיבה הקודמת והאם יזמינו אותם למסיבה הבאה. לחלק מתלמידייך בעיות קשות (משפחתיות, רפואיות, נפשיות, כלכליות), חלק אחר סובל מחרדות (האם אני יפה, האם אני הומו, האם אני מאומץ, האם אני מטומטם, האם הורי עומדים להתגרש, האם צומח לי חצ'קון?), לחלקם קשיי למידה, חלקם כל כך מוכשרים שאת מה שיש לך להציע הם כבר למדו/שמעו/ראו מזמן. חלק כבר התייאש מאפשרות שיבין משהו, או שלמד שעדיף לו רק להתכונן למבחנים. נכון, דניאלה מעריצה את הקרקע עליה את דורכת - אבל יש עוד 39 תלמידים בכתה. אם את לא תפגיני התלהבות מוגזמת ממה שמוטל עלייך ללמד - מי כן ?

אל תאבדי את האופטימיות: נכון, בחרת עבודה מחורבנת. יום יום תגיעי לכתה מלאת ציפיות וכוונות טובות, ותזחלי ממנה סחוטה, מותשת, עייפה ומתוסכלת. שנה שנה תראי את התלמידים מגיעים יותר ויותר צעירים, מובנים פחות, ביקורתיים יותר, ממושמעים פחות. במקביל לעבודתך תצטרכי, כנראה, להשלים תואר, לצאת להשתלמויות, לעבוד במשרה נוספת - פשוט כדי לגמור את החודש. מחברייך תזכי ללעג על המקצוע הבטלני שבחרת והמשכורת העלובה שאת מקבלת. אבל, אם תתמידי ותשקיעי, תצליחי להיות משמעותית ולהביא את תלמידייך להצלחות, לזכות בהערכת הסגל, ההנהלה וההורים - לא רחוק היום שתקודמי לתפקיד המחנכת, וממנו לתפקיד הרכזת, ואולי, מי יודע, יום יבוא ובעוד עשרים ומשהו שנים את תהיי המנהלת !! ואז, סוף סוף, תקבלי משכורת של פקידה ממוצעת בבנק עם אחריות של מח"ט בצבא, ותוכלי לתכנן את הפנסיה שלך, אחרי שכולם כבר יתפללו שתסיימי את תפקידך (כי לאן יש ללכת מכאן?) עם חסכונותייך הצנועים (אבל ממש ממש צנועים).

מה שמביא אותי לעצה החשובה מכולן: בתוך חמש השנים הקרובות עלייך להתחתן עם איש עשיר, סבלני וסלחני, שיאפשר לך את הלוקסוס שבחרת בו - להיות מורה בישראל.

 בהצלחה !!!

הטכסט כתוב בלשון נקבה אבל מכוון גם לזכרים. כאילו, דא !!!